top of page
Brain Surgeon

מאמרים

החלפת מפרק הירך או הברך הינה הליך ניתוחי מורכב, ועם זאת, מחקרים שפורסמו מסכמים שמרבית המנותחים שבעי רצון מהתוצאה, דהיינו לרוב רמת הסבל והכאב ירדה ואיכות החיים השתפרה. עם זאת, לאחר שהמטופל עבר תהליך של הבנת הבעיה והגיע למסקנה שהפתרון המתאים לו ביותר הינו ניתוח להחלפת המפרק, נשאלת השאלה - "במי לבחור?"

בשלב זה עלול המטופל לגלות שהמבחר גדול ולעיתים מבלבל – ניתוח עם רובוט, בלי רובוט, עם ניווט ובלי, בגישה ניתוחית כזו או אחרת, שימוש במשתל זה או במשתל אחר... חשוב שנבין שהרפואה המודרנית בכלל, ותחום האורתופדיה בפרט, משתדלים להיות מבוססים על בדיקת תוצאות, השוואתן ופרסומן. הרצון שלנו, המנתחים, לשפר את שביעות הרצון של מטופלינו מוביל אותנו לשימוש בעזרים שונים במהלך הניתוח, ולעיתים אף טרם ביצועו. עזרים אלה יכולים להתחיל מסקירה של האיבר המנותח ב- CT או MRI ויצירת כלי ניתוח ספציפיים למטופל על בסיס סקירות אלה, דרך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו רובוטיקה וניווט במהלך הניתוח והתאמת חיתוכי העצם למה שלדעתנו ישפר את התוצאות, וכפועל יוצא מכך את שביעות רצון המטופל.


כיום מתפרסמות ידיעות רבות אודות השיטות השונות, ובמיוחד על השימוש ברובוט במהלך ניתוחי החלפות מפרק.חשוב להבין שהרובוט הינו בעצם מכשיר חכם אשר עוזר למנתח לבצע את הניתוח, והשימוש ברובוט, כמו גם בכל העזרים האחרים שציינתי, לא מחליפים את המנתח.

אנו נמצאים בתקופה מרתקת של שיפור באורך החיים ובאיכותם, ולכן, עולם הרפואה מתקדם כל הזמן ובוחן כלים ושיטות חדשים שיביאו את תוצאות הטיפול להטיב עם המטופל. עם זאת, אני סבור כי בבואכם לבחור מנתח שעוסק בהחלפת מפרקים, הבחירה תהיה במנתח שהינו בעל ניסיון, שאליו אתם ״מתחברים״, ואשר תרצו שיעמוד לצידכם לכל אורך הדרך.

לאחר הבנת מהות הבעיה והגעה להבנה שאני, המטופל, רוצה לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך, המחשבה האם ניתוח זה מיועד למישהו ״כמוני- בגילי, במצבי הבריאותי, במצבי הנפשי ובמצבי המשפחתי״ מחלחלת ומעלה ספיקות.

ובכן, ההחלטה לעבור ניתוח אלקטיבי הינה בעצם החלטה לעבור תקופת חולי – קרי ניתוח והחלמה ממנו, וזאת, מתוך מטרה שבתקופה שלאחר ההחלמה המטופל יוכל לשוב לחייו ברמה תפקודית גבוהה יותר ובאיכות חיים טובה יותר.

לאור זאת, ההחלטה האם ״אני מוכן/צריך לקחת את הסיכון״ הינה מאד אישית ותלויה בגורמים רבים. חשוב לזכור, שבמרבית המקרים, לאחר תקופת החלמה, צפוי המטופל לחזור לעיסוקים שבהם עסק טרם הניתוח, אך הפעם ללא הכאב והמגבלה המטרידה. אם בעבר הניתוח היה מיועד לאנשים בעשור השביעי והשמיני לחייהם, כיום הוא מוצע גם לאנשים צעירים יותר, לעיתים אף בעשור השני והשלישי לחייהם, במקרים שבהם ברור למטופל ולמטפל שלא ניתן להציע אופציה טיפולית אחרת, לא ניתוחית, שתשביע את רצונו ותספק לו איכות חיים טובה יותר. ניתוחים אלה דורשים לעיתים משתלים מיוחדים או דרכי קיבוע מיוחדות של המשתלים, אך באופן עקרוני הרציונל מאחוריהם הינו זהה: להקל על הסבל ולשפר את איכות חיי המטופל באמצעות החלפת המפרק השחוק. חשוב לזכור שאורך חיי המשתל אינו לכל החיים, אך לאור השיפור בטכנולוגיות הניתוחיות ובמשתלים הקיימים, קיימת האופציה לעבור בהצלחה, בהמשך החיים, ניתוח חוזר שני ולעיתים אף שלישי.

במידה ואתם סובלים מכאבים במפרק, מומלץ שתפנו למומחה בכירורגיה אורתופדית העוסק בהחלפת מפרקים, על מנת שיוכל לאבחן את הבעיה, ולהציע לכם את הטיפול המתאים ביותר בעבורכם.

במאמר הקודם דנו במהות הבעיה ובאופייה. הפעם נעבור על אחת ההחלטות החשובות שעומדות בפני הסובלים ממחלת סחוס שחיקתית - מתי לעבור את הניתוח.


בראייתי, מטופל המקבל החלטה חשובה כמו ההחלטה לעבור ניתוח, עובר מספר שלבים, כאשר בסופו של הליך מחשבתי המטופל מגיע להבנה שהטיפולים השמרניים (כגון פיזיותרפיה ו/או תרופות) אינם מסייעים להקלת הכאב, ושללא התערבות ניתוחית סביר להניח שאיכות חייו תלך ותידרדר. פעמים רבות המטופל שוקל כיצד כאב זה עלול להשפיע על איכות חייו, כאשר איכות חיים טובה מאפשרת למטופל לתכנן פעולות ולבצען בהתאם לרצונו. מחלת סחוס שחיקתית עלולה ליצור קושי במגוון פעולות כדוגמת קושי במהלך גרבת גרביים ללא עזרה, ירידה במדרגות, טיול, עבודה, משחק עם הילדים או הנכדים, ועוד. בנוסף, קיימים מצבים בהם הכאב מעיר מהשינה, משפיע על מצב הרוח ופוגע בקשרים החברתיים של המטופל כתוצאה מכך.

כל אלו ועוד, משפיעים על איכות חייו של המטופל, ולכן בשלב זה יתכן והמטופל יחליט שברצונו לבחור באפשרות הניתוחית.


הרבה פעמים עולה המחשבה - "האם אני בגיל המתאים לעבור ניתוח מסוג זה?".

כשהייתי רופא צעיר בתחילת דרכי המקצועית, אני זוכר את מוריי אומרים למטופלים שסבלו מבעיות אלו - ״תימשכו, עד שלא תהיה ברירה... אתה צעיר מידי... את מבוגרת מידי בשביל לעבור ניתוח מסוג זה...״. בשנים האחרונות, לאור ההתקדמות בעולם הרפואה, ובכלל זאת בתחומי ההרדמה, הניתוח, המשתלים והשיקום, אני סבור שאמרות אלו של מוריי כבר פחות רלוונטיות.

בניגוד לאמרות מוריי, כיום ניתן לומר למטופל ״אתה צעיר מידי כדי לנהל את חייך לפי המגבלות שהברך או הירך מטילות עליך״ או לחילופין "האם לא הגיע הזמן לבחון אפשרויות טיפול, שעשויות לסייע בשיפור איכות החיים שלך?".


המלצות ללפני הניתוח ולאחריו

הניתוח כאמור, הינו ניתוח מאד שכיח וסיכויי ההצלחה בו הינם גבוהים. למרות זאת, ברור לנו שלהגיע לניתוח מסוג זה במצב גופני ונפשי אופטימלי עשוי להעלות את סיכויי ההצלחה ואת שביעות הרצון מניתוח זה. לכן באם המטופל מעשן הרי שהפסקת עישון מספר שבועות לפני הניתוח והימנעות מעישון לאחריו ישפרו את סיכוייו לעבור החלמה תקינה ללא סיבוכים מיותרים. באם המטופל סובל ממחלת הסוכרת, שמירה על איזון רמות סוכר בתקופה שטרם הניתוח כפי שנמדד ע״י רמות ההמוגלובין המסוכרר, יקטינו את הסיכון לזיהום. פיזיותרפיה, שימור טווחים וחיזוק שרירים בגפה המנותחת וכן בגפה הנגדית יקלו על המטופל את ההליך השיקומי לאחר הניתוח. חשוב לזכור כי למרות הכאב והמגבלות שהמחלה מטילה על המטופל, פעילות גופנית כדוגמת הליכה, שחייה, רכיבה על אופני כושר, וחדר כושר בהתאם להנחיות הרופא המטפל, עשויה לשמר את מצבך הגופני ואת שריריך פעילים ונכונים להתמודד בהליך השיקום שלאחר הניתוח.

bottom of page